שוקי פרידמן הפקות

הרצח משקף באור קר ואכזרי עולם אפל ומפחיד, אוירה שאפשרה ליגאל עמיר לפעול, כשבאה לידי ביטוי בקהלים שונים: רבנים דתיים שהאשימו את רבין ב"דין רודף" וב"דין מוסר", פוליטיקאים ופעילים מהימין, והימין הקיצוני שיצרו ונהלו תעמולת שנאה מתואמת ומתוחכמת נגדו, מתנחלים שראו בהסכמי השלום עם הפלסטינאים, בגידה ופגיעה בערכי מולדת, אנשי שירותי הבטחון שידעו או היו אמורים לדעת מה אמור להתרחש. הסרט "רבין יומו האחרון " אינו הקדשה לאיש, עשרים שנה אחרי מותו. זהו נסיון ליצור תמונה של חברה השרויה במשבר שתוצאותיו עלולים להרוס את בסיס הפרויקט הציוני דמוקרטי. זהו סרט עלילתי הנשען על עובדות ופרטיו מתייחסים לאירועים עצמם. לנו הצופים, ניתן לשוטט ולהתבונן במה שהתרחש. המציאות מעמידה בפנינו זה מול זה, רסיסים ושברים שנצרבו בזכרון הקולקטיבי שלנו.